מה אומרת אמא
אבות אומרים על הקבר "קדיש"
מה אומרת אמא שאמרו לה: "בנך רז נהרג בפעילות חבלנית עוינת"?
מה אומרת אמא, כשנכנס בחור צעיר שלא הכירה,
יושב לידה רועד כולו, ואמר בלחש:
"היכרתי את רז בקורס מ"כים,
חיפשתי מישהו ללמוד ממנו –
לא איך להיות מפקד, את זה אפשר ללמוד בדרך מכל מינֵי...
אלא איך להיות משהו טוב יותר,
ומצאתי את רז –
ערכי, עוזר, חבר טוב, משקיע
מצטיין, ויחד עם זה – צנוע,
מלא חן וכל-כך ענו".
ככה, בדקה וחצי, בקול חנוק
נתן את התמצית של רז.
מה אומרת אמא על קבר בנה?
בחגיגת בר המצווה שלו כתבתי בין השאר:
"אני מסתכלת עליך, רז, בהרבה דאגה,
האם נתתי די אהבה? האם חינכתי כהלכה?
האם נתתי מספיק ביטחון?
האם הצלחתי להבהיר מה פסול ומה נכון?
האם תדע להבחין בין טוב לרע
גם כשהתמונה הכללית איננה די ברורה?"
ואני עומדת היום על קברו של רז עם המון גאווה,
גאווה על ילד מושלם של אמא, שהיה מלא תבונה, עוזר לזולת,
מקבל כל דבר בהבנה, ללא אף מילה טרוניה.
בצבא היה הכל תמיד רק מעולֶה, נפלא,
לא שמעתי ממנו אף קיטוּר, אף מילה רעה.
ילד אכפתי, שמחבק ותומך ואוהב
ויודע להגיד לי במקום המתאים:
"זו בעיה שלך, אמא. לא תהפכי אותה לשלי,
זוכרת, נתת לי ספר לקרוא – 'אזורֵי הַמִּשְגֶּה שלך'
למדתי ממנו, אמא"?
כן, ילד שבעידן הטלוויזיה יושב וקורא ספרים,
יודע את התשובות הנכונות בטריוויה ובחידונים,
ילד מלא חוש הומור, שנון, חם,
שזכה לדעת בחייו – שהאחים שלו חושבים שהוא נפלא.
מה אומרת אמא שצלצלה הבוקר ב – 05.00 לפלאפון של בנה:
"שלום, הגעתם לתא הקולי של רז
אין באפשרותי לענות עכשיו..."
והוא כבר לא יוכל לענות לי אף פעם –
מה אומרת אמא שכל-כך רוצה שהילד שלה ידפוק על הדלת בהפתעה
יכנס ויתן חיבוק עם טפיחה קלה על הגב - - -
אני כל-כך רוצה לחבק אותו.
מה אומרת אמא על קבר בנה?
רז, יקירי, במלחמה משיגים רק דבר אחד –
עוד אימהות בוכות, שלא יכולות לומר דבר!!!
אבות אומרים על הקבר "קדיש"
מה אומרת אמא שאמרו לה: "בנך רז נהרג בפעילות חבלנית עוינת"?
מה אומרת אמא, כשנכנס בחור צעיר שלא הכירה,
יושב לידה רועד כולו, ואמר בלחש:
"היכרתי את רז בקורס מ"כים,
חיפשתי מישהו ללמוד ממנו –
לא איך להיות מפקד, את זה אפשר ללמוד בדרך מכל מינֵי...
אלא איך להיות משהו טוב יותר,
ומצאתי את רז –
ערכי, עוזר, חבר טוב, משקיע
מצטיין, ויחד עם זה – צנוע,
מלא חן וכל-כך ענו".
ככה, בדקה וחצי, בקול חנוק
נתן את התמצית של רז.
מה אומרת אמא על קבר בנה?
בחגיגת בר המצווה שלו כתבתי בין השאר:
"אני מסתכלת עליך, רז, בהרבה דאגה,
האם נתתי די אהבה? האם חינכתי כהלכה?
האם נתתי מספיק ביטחון?
האם הצלחתי להבהיר מה פסול ומה נכון?
האם תדע להבחין בין טוב לרע
גם כשהתמונה הכללית איננה די ברורה?"
ואני עומדת היום על קברו של רז עם המון גאווה,
גאווה על ילד מושלם של אמא, שהיה מלא תבונה, עוזר לזולת,
מקבל כל דבר בהבנה, ללא אף מילה טרוניה.
בצבא היה הכל תמיד רק מעולֶה, נפלא,
לא שמעתי ממנו אף קיטוּר, אף מילה רעה.
ילד אכפתי, שמחבק ותומך ואוהב
ויודע להגיד לי במקום המתאים:
"זו בעיה שלך, אמא. לא תהפכי אותה לשלי,
זוכרת, נתת לי ספר לקרוא – 'אזורֵי הַמִּשְגֶּה שלך'
למדתי ממנו, אמא"?
כן, ילד שבעידן הטלוויזיה יושב וקורא ספרים,
יודע את התשובות הנכונות בטריוויה ובחידונים,
ילד מלא חוש הומור, שנון, חם,
שזכה לדעת בחייו – שהאחים שלו חושבים שהוא נפלא.
מה אומרת אמא שצלצלה הבוקר ב – 05.00 לפלאפון של בנה:
"שלום, הגעתם לתא הקולי של רז
אין באפשרותי לענות עכשיו..."
והוא כבר לא יוכל לענות לי אף פעם –
מה אומרת אמא שכל-כך רוצה שהילד שלה ידפוק על הדלת בהפתעה
יכנס ויתן חיבוק עם טפיחה קלה על הגב - - -
אני כל-כך רוצה לחבק אותו.
מה אומרת אמא על קבר בנה?
רז, יקירי, במלחמה משיגים רק דבר אחד –
עוד אימהות בוכות, שלא יכולות לומר דבר!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה