אתרז

28 במרץ 2009

7 שנים למבול

ח"י בחשון תשס"ט – 16.11.08
7 שנים למבול


שלום לכולכם שם למטה.
אני מבין שיש כאלה עצובים, מתגעגעים ועדיין מתקשים לעכל, על שלא ממש רואים אותי בסביבה. אבל אתם טועים. אני מגיע מדי פעם לגיחות קצרות בלי שתבחינו. דעו לכם, שהייתי אתכם בכל האירועים המשמחים שעברתם השנה.
למשל, אחי הצעיר אורגיבור, אני מה זה שמח שעקפת אותי בסיבוב, ורק לפני שמונה חודשים, סיימת בשלום שרות קרבי מלא בצה"ל.
ואחותי היקרה גל. תודה על אחייניתי החדשה, תהל, שנולדה לפני שמונה חודשים, ביום הולדתי הלועזי, בשעת לידתי שהיא גם שעת נפילתי בליל שבת.
וטלי, אולי לא שמת לב אבל הייתי גם בחתונה שלך עם עינב ואני באמת שמח בשבילך עד השמיים. גם הורי, אחותי, אחי, אורית והחבורז באו לשמוח ולשמח אותך. כמו שצריך להיות.
וחברי יניב, הייתי גם בחתונה שלך עם שירי. שמעתי שאמרת בחופה שלא תשכח אותי ובלעדי השמחה שלך לא שלימה. אז דע לך שאני איתך כל הזמן.
ובחודש שעבר, שמחתי על הצטרפותה של בת דודתי החדשה, נעה, בתם הטריה של דוד יאיר ומיכל. איזו הפתעה משמחת. שיחקתם אותה.
והייתי השנה אתך אבא, בשמחה שונה, שמחת תורה אצלך אחי גיא צבי בבת עין. רקדתי גם איתך אבא, כשרקדת עם שני האחיינים שלי נחמן ישראל וניגון דוד. איזו שמחה אמיתית זו היתה. לא כולכם כאן למטה מבינים את זה. תוך כדי השמחה נזכרתי, אבא, שנהגת לקחת אותי כילד להקפות השניות.
אגב שמחות, אבא, תמיד אזכור את יום הולדתך, בפעם האחרונה שנפגשנו על הארץ. פתאום שמתי לב שאני מוזכר דווקא בפרשת הבר מצווה שלך, פרשת נח, שמספרת מתי ירד המבול: "בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש, נבקעו כל מעינות תהום וארובות השמים נפתחו". י"ז בחשוון, יום נפילתי, גם המבול שלך. אני שמח לראות שאתה זוכר, שבסוף גם קלו המים על פני הארץ.

רז, בעזרת אבא