אתמול בשעות הבוקר קיבלנו הודעה מנציג של אגף כוח-אדם בצה"ל שביקש לדבר איתנו בנוגע לדו"ח הנתיחה שלאחר מותך. את הפגישה של אמך אורה ושלי עם נציגי צה"ל לא נשכח לעולם. האיש שישב מולנו הקריא את המילים מתוך דף שאחז בידו. הוא הסביר לנו שלאחר בדיקה ממושכת צה"ל בעצם מאשר שנלקחו רקמות מגופות של חללי צה"ל שנהרגו עד דצמבר 2001. רקמות כאלו נלקחו גם מגופך, בני האהוב. האזנתי למילים, וידעתי שהחשד הכבד שהיה מנת חלקי מתאמת למול עיני, חזרתי אל 12 השעות הקשות שאחרי הבשורה המרה. ביום שלאחר קבלת הבשורה על נפילתך קיבלה אמך אורה שיחת טלפון מהמכון לרפואה משפטית. היא התבשרה לאשר את נתיחת גופתך. אמא הסבירה למטלפן שהיא מסכימה רק לדבר אחד: אם יצטרכו לקחת ממך עור לצורך הצלת חיי אדם – לכך היא מסכימה. שעתיים לפני ההלוויה באנו להיפרד ממך, רז, בבית החולים "רמב"ם" בחיפה. כשנכנסנו לתוך החדר, שם היה מונח הארון, מצאנו אותך כמו תמיד. על פניך היפות, שנראו ישנות, היה מרוח חצי חיוך, כמו בחייך. שלווה. הדבר שהכי משך את תשומת-ליבנו היה שעל פניך היה מרוח סןג של איפור. איפור חום מאוד עדין. אימך מייד אמרה: "יש לי הרגשה שלקחו לרז קרנית מן העין". החשש הזה ישב לנו לאורך כל החודשים הארוכים הללו בפינת הלב. אני זוכר שהושטתי את היד לסדין, ביקשתי לראות את גופך. אחד מבני המשפחה שניצב בסמוך אליי אמר לי: "אסור", והשיב את ידי למקומה. כעת, בני, ברגע שהתבשרנו כי אתה הוא אחד מאותם עשרות חיילים שלקחו מהגוף שלהם רקמות ללא אישור המשפחות, מתעוררות בלב הרבה מאוד שאלות. למה הכוונה במילה "רקמות"? לא קיבלנו על כך תשובה. מה עשו לאותן רקמות? לאיזה צורך הן נלקחו? כיצד אני יכול כעת להאמין למערכת לגבי השאלה אילו חלקים בדיוק לקחו מגופתך? היינו כל כך גאים בך, ילד שלנו. תמיד אמרת: "אני חייב לתרום את הכי טוב למדינה", מתוך אמונה שזה מה שצריך. המילים "אמונה" ו"אמון" מאוד משמעותיות עבורנו. המערכת פגעה בנו מאוד בכל מה שקשור לאמון שנתנו בה. אני בוש בצה"ל שלא יוצא להגן בחורמה על כבוד חלליו. פגעו בך – וצה"ל לא פועל להעמיד לדין את האחראים. איזו חברה נהיה, רז יקירי, אם לא נדע לדרוש שהאחראים יתנו את הדין? הכאב הכי גדול הוא שלא שאלו לרשותנו. גם שכבר כן שאלו – עשו מאיתנו צחוק ופגעו בנו. נתנו לנו לחתום על מסמך שנחשוב שמכבדים את בקשתנו, אבל לקחו ממך דגימת רקמות למרות שאמך ביקשה במפורש לא לקחת דבר חוץ מעור. כעת רז, מציעים לנו שתי אפשרויות: להטמין את החלקים שלקחו ממך ללא רשות בקבר ישראל, או בקברך ממש. לי באופן אישי ההצעה הזאת אינה בדיוק משנה. מבחינתי אתה נמצא איתנו, ובנשמה שלך לא יצליחו לעולם לפגוע. כואב ועצוב שהמערכת פגעה בכבוד המת כמו בכבוד החי וגרמה לעירעור מוחלט של האמון בה. נאמר לנו ע"י נציג צה"ל, שצה"ל מבקש בצעד הזה לשקם את האמון. יש בי הרגשה שיצטרכו הרבה מאוד מאמצים כדי לשפר את האמון שנפגע. מחבק את כולך, גם אם מישהו חשב שהו לקח ממך חלקים.
אבא.
אבא.